לונה גורה קטנה עם עיניים שאי אפשר להתעלם מהן. בהתחלה היא הייתה קצת חוששת, לא ממש ידעה אם לסמוך, אבל מספיק היה רגע אחד כדי להבין שהיא פשוט מחכה לבית שיאהב אותה כמו שמגיע לה. מאז שהיא אצלנו, לונה הפכה לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. היא זו שמקבלת אותנו בדלת עם קפיצות של אושר, זו שנרדמת בדיוק באמצע הסלון, וזו שגורמת לנו לצחוק גם ביום הכי עמוס. יש בה משהו מיוחד שילוב של עדינות ושטותניקיות, של רגישות וקסם, שכל יום מחדש מזכיר לנו כמה זכינו. לונה לימדה אותנו שכשמאמצים לא אנחנו מצילים את הכלב, אלא הוא מציל אותנו בחזרה. הבית שלנו מלא יותר, שמח יותר, ואוהב יותר בזכותה.

ספוט הגיע אלינו בדיוק כשהיינו צריכים אותו, גם אם אז עוד לא ידענו את זה. כלב עם אנרגיות טובות, לב ענק וכתמים שמהם הגיע השם שלו. מהרגע הראשון הוא עשה כאילו הוא תמיד היה כאן כאילו הבית הזה כבר שלו. בהתחלה הוא היה קצת מבולבל, בודק כל רעש, כל פינה חדשה. אבל מהר מאוד הוא נפתח, הראה את האופי המצחיק שלו, את הקפיצות המרגשות שלו כשהוא שמח, ואת היכולת המדהימה שלו להרגיש אותנו באמת. ספוט הוא הכלב שהוא גם החבר הכי טוב זה שיודע להתכרבל כשעצוב, להשתולל כשכיף, ולהפוך כל יום רגיל ליום מלא אור. הוא מזכיר לנו כל הזמן כמה אהבה פשוטה יכולה לעשות שינוי גדול.

ביום גשם בלילה בשבת ראיתי אותו .בשני בלילה לקחתי אותו עלה לנכנס על הכסא בא הביתה נכנס לביתה אני הלכתי לתת לו אוכל מים .נכנסתי למיטה קפץ על הרגלים ונרדמנו.

כל השנים היינו משפחה ללא כלבים. לא ברור למה, לא ברור איך, אבל יום אחד כשהילדים קצת גדלו החלטנו שדי, חייבים לאמץ כלבה מעורבת. כלבה שהיא כבר לא גורה, כדי לשנות לה את החיים. הגענו לפנסיון של העמותה אחרי שיחת התאמה יסודית שבדקה איזה כלב מתאים לנו כמשפחה, והתאהבנו בפאשה (פיירוז לשעבר) ממבט ראשון. מה שלא העלינו על דעתנו זה שלא רק החיים של פאשה ישתנו, אלא שפאשה גם תשנה את החיים לנו! אחרי תקופת הסתגלות בה היא הרסה מיטה אחת (שלה!) ושתי חזיות (שלי!) פאשה התגלתה ככלבה הכי משפחתית והכי אוהבת בעולם, ונהפכה למרכז המשפחה. איך הסתדרנו בלעדיה? איך??? אז נכון, היא לא אוהבת כלבים גדולים וכל אורח מקבל מנגינה של נביחות, אבל היי, אף אחד לא מושלם! אנחנו אוהבים אותה עד סוף העולם ובחזרה, וגם היא אותנו. משפחת קרלינסקי